פורים יש רק פעם בשנה, האמנם?
לכל אחד מאיתנו יש דמות שאותה העולם מכיר ויודע: במקום העבודה, כהורים מחנכים, כחברים, כבני זוג
ולא תמיד אנחנו מציגים כלפי חוץ את מי שאנחנו באמת. גם בחירת הבגדים שאנחנו לובשים וצבעי האיפור שבהם אנחנו משתמשים הם סוג של אמירה, סוג של מסכה אולי כדי למלא קוד לבוש או קוד התנהגות, אולי אנחנו חושבים שכך יאהבו ויעריכו אותנו יותר, או שתדמית מסוימת תחזק אותנו ותמלא אותנו ביטחון.
ואז יום אחד בשנה אנחנו מקבלים לגיטימציה לפנטז ולהגשים חלומות. מחפשים תחפושת שמאפשרת לנו להשתחרר, להתנהג קצת אחרת, אולי אפילו להיות אנונימיים לשם שינוי ופתאום אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להעז ולעשות דברים שלא היינו עושים בסביבה הטבעית ואפשר להשתמש בזה כריפוי:
באחד הייעוצים שלי נתקלתי בבחורה מקסימה וכישרונית שבאה במבוכה ולא יכלה להתבטא בנוכחות קהל. הפתרון היה שכשהיא שמה מסכה לבנה על פניה היא פתאום קיבלה ביטחון והרשימה את כל הנוכחים.
באחת מתוכניות הבישול ראינו שהעובדים במסעדה יכלו לדבר חופשי על הבעיות שלהם וגם לפתור אותן רק כשהשתמשו במסכה.
אבל בפורים השמחה רבה, הופכים להיות מאד יצירתיים ומתקשטים במלבושים נפלאים.
אנחנו רואים ילדים מתחפשים לגיבורי על ולשוטרים ומקבלים דרך התחפושת את העוצמה הרצויה להם. ילדות מתחפשות לנסיכות ופיות ורקדניות, סוג של התנסות בתפקידים נשיים. בני הנוער בגיל ההתבגרות בודקים זהויות שונות. לפעמים קצת מרדנות או החצנה מינית ולפעמים הם לא מתחפשים בכלל כדי לא להשתטות ויש שמתחפשים לבעלי חיים, משהו נקי ונאיבי.
כולנו בעצם מחפשים את עצמנו ולפעמים שמים מסכות כאלו ואחרות ואני רוצה להפנות אתכם למקור עוצמה בלתי רגיל שנמצא בכל בית – מראה עם כוחות קסם, מכירים?
המראה מספקת לנו בבואה של עצמנו, היא לא משקרת ובכך היא מחזקת את הביטחון העצמי. כשאנחנו בדיכאון – מספיק שנצחק מול המראה וכבר מצב הרוח שלנו ישתפר.
לקראת צאתנו מהבית בתחילתו של יום היא תשקף לנו איך אנחנו נראים ותחזיר לנו חיוך אוהב והכי חשוב זה שאנחנו נראה בעייני עצמנו הכי טוב שאפשר!
חוץ מזה מראה מכפילה אור ותנועה, יוצרת אשליה של מרחב, משלימה חלק חסר בבית, משמשת תיקון כשקיר שירותים גובל בפינת האוכל ומשלימה אלמנט מים שחסר בבית.
פורים שמח 🙂